על פי מחקר מכון 'הנרייטה סאלד'- תלמידי מערכת החינוך לא מכירים מספיק את אורח חייהם ועולמם של אנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים. רוב מוחץ של התלמידים מעוניין ללמוד, להכיר ולגשר על פערים, לטובת שינוי חברתי
מחקר 'המכון הארצי למחקר במדעי התנהגות- הנרייטה סאלד' נערך בתחילת שנת הלימודים כחלק ממיזם 'ביחד זה אחד- תיקון עולם' בהובלת עמותת עדי ומשרד החינוך- לשינוי יחס בני הנוער לאנשים עם מוגבלות ושילובם בקהילה. המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של תלמידים בשלב הכנת 10,000 בני נוער משתתפי המיזם וצוות ההוראה בבתי הספר למיזם החינוכי שכולל 10 שלבים: הרצאות, סדנאות, מפגשי תלמידים, פעילויות משותפות לתלמידים ולאנשים עם מוגבלות ויישום פרויקט בית ספרי.
בשלב ראשון נבחנה עמדת התלמידים כלפי אנשים עם מוגבלות, באמצעות שאלונים לתלמידים ולרכזי המיזם ב- 64 בתי ספר. בשלב הבא ייבדקו תוצאות בעקבות המיזם: השפעה תודעתית בקרב משתתפי המיזם, ויישום בסביבת בית הספר בתחומים שונים, לצד מבחן שיעורי התנדבות בוגרי המיזם במסגרות המטפלות באנשים עם מוגבלות ואופן ההתנדבות
מדד היכרות עם עולמם של אנשים עם מוגבלות
על פי הנתונים, ל- 74 אחוז מהתלמידים קיימת היכרות קרובה עם לפחות אדם אחד עם מוגבלות, כמו חבר קרוב, קרוב משפחה, שכן או אדם אחר בסביבתם. כ- 64 אחוז מכירים בצורה אישית אדם עם מוגבלות, 21% מהתלמידים מתגוררים בסביבת אדם עם מוגבלות, לכ- 30% מהמשיבים יש קרובי משפחה לאדם עם מוגבלות ו 22% מהתלמידים מכירים חבר קרוב עם מוגבלות
במבחן ידע והיכרות עם עולמם של אנשים עם מוגבלות: 29% מהתלמידים סבורים שהם מכירים במידה רבה כיצד נראה עולמם ואורח חיים של אנשים עם מוגבלות. 50% מכירים במידה מסוימת וכ- 22% במידה מועטה. מצד שני רוב מוחץ מהתלמידים הביעו רצון ללמוד ולהכיר את עולמם של אנשים מוגבלות, כ- 51 אחוזים מעוניינים במידה רבה, 33 מעוניינים במידה מסוימת, רק 16% הביעו חוסר עניין או לימוד והיכרות במידה מועטה
בבדיקת נכונות התלמידים להיחשף לעולמם של אנשים עם צרכים מיוחדים: 52% הביעו נכונות במידה רבה, 30% במידה מסוימת ו- 18% השיבו בשלילה או במידה מועטה.
על פי הנתונים, קיים פער בין בנים ובנות, כך שבאופן מובהק סטטיסטית- יותר בנות מדווחות על תחושת ידע, רצון ללמוד ונכונות להיחשף לעולמם של אנשים עם מוגבלות, ביחס לגברים. כ- 61% מהתלמידות מעוניינות ללמוד ולהכיר במידה רבה, לעומת 39% מהתלמידים שהביעו עניין במידה רבה, כך גם בשאלת "נכונות להיחשף לעולמם של אנשים עם מוגבלויות": כ- 61% מהבנות הביעו נכונות במידה רבה ואילו בקרב התלמידים- 40% הביעו עניין במידה רבה.
במבחן נוסף נבדק אם קיימים פערים בין אוכלוסיית דוברי עברית, ערבית ורוסית ובדיקה לסוגי בתי ספר: ממלכתי וממלכתי דתי. התוצאה: לא ניכר הבדל בולט בין הקבוצות, בכל אחד מ- 3 ההיבטים שנבדקו: תחושת ידע לגבי אנשים עם מוגבלות, רצון ללמוד יותר ונכונות להיחשף לעולמם
מדד סטראוטיפ ויחס מעשי לאנשים עם מוגבלות
מבחן נוסף בדק כיצד מיזם 'ביחד זה אחד' אמור להשפיע על תפיסת העולם של התלמידים, באמצעות 'מדד תלמידים לתפיסה שוויונית כלפי אנשים עם מוגבלות' ו'מדד לתפיסה סטראוטיפית ודעות קדומות כלפי אנשים עם מוגבלות'
בשאלון לתלמידים הוצעו 'הנחות יסוד' חיוביות ושליליות ביחס לאנשים עם מוגבלות, התלמידים התבקשו להשיב מה מההנחות נכון ומה טעות ביסודו. 86% מהתלמידים הפגינו תפיסה שוויונית כלפי אנשים עם מוגבלויות, יחד עם זאת, כ- 40% מחזיקים בתפיסה סטראוטיפית ודעות קדומות. גם בנושא זה קיים פער בין בנים לבנות. פער נוסף קיים בין דוברי עברית לדוברי ערבית
במדד תגובתיות ורגשות חיוביים ושליליים ביחס לאנשים עם מוגבלות, כשליש מהתלמידים דווחו רגש חיובי חזק כלפי אנשים עם מוגבלויות, לעומת אחוזים בודדים בלבד שדווחו על רגש שלילי: 36% הביעו אמפתיה, גאווה, הערצה ואהדה במידה רבה, 35 אחוז במידה מסוימת ו- 29 אחוז במידה מועטה. לעומת זאת רק 2 אחוז מרגישים רגש שלילי, כמו כעס, דחיה, פחד, עצב, לחץ, אי נוחות, רחמים, חוסר אונים, בושה ואדישות
ההשלכות לשאלת יחס רגשי, בא לידי ביטוי בכל מפגש או בקשת עזרה מצד אנשים עם מוגבלות. כ- 96 אחוז מהתלמידים השיבו שיגיבו בשמחה לכל פנייה מצד אדם עם מוגבלות, 83 אחוז ישאלו לאחר עזרה ראשונה- אם הוא צריך דבר נוסף, 47 הודיעו שיקיימו שיחת המשך. רק 33 אחוז יתעלמו בצורות שונות: ימשיכו לעסוק בעניינם, יתעלמו, יעסקו בשיחת טלפון, ימצאו תירוץ להתחמק או להתרחק מהמקום
בשורה תחתונה: רוב המשיבים היו מגיבים בחיוב אם היה פונה אליהם אדם עם מוגבלות: למעדי מ-95 אחוז מבני הנוער שהשתתפו במבדק- יגיבו בשמחה והתעניינות, כ- 80 אחוז יסייעו ואף יתעניינו אם נדרשת עזרה נוספת, קרוב למחצית מהמשיבים היו יוזמים המשך שיחה. רק אחוזים בודדים נמנעים או מתעלמים מאדם עם מוגבלות הזקוק לעזרה
מסקנת יוצרי המחקר ביחס לאתגר החינוכי של המיזם: צמצום סטראוטיפים ודעות הקדומות בקרב בני הנוער כלפי אנשים עם מוגבלויות וחיזוק הממד ההתנהגותי ביחס אליהם
