התנסות בתחושת מוגבלות: תלמידי קבוצת 'תיקון עולם' בבית ספר דליית אל כרמל התבקשו להרכיב טירה ממשחק מגנטי כאשר לכל תלמיד נלקח 'חוש' במסגרת משחק תקידים שהוטל על קבוצת התלמידים: ראיה שמיעה, קול ומישוש.בדרך זו התלמידים חוו מה היא הרגשת אדם עיוור, אילם, קטוע יד. בסיום ההתנסות ובניית טירת המגנטים התלמידים שנבחרו ל'שחקני תחושה' נשאלו איך הרגישו ומה החוויה תיצרב בהם.
דיאן שקיבלה להתנסות בהמחשת 'כיסוי עיניים' סיפרה שהרגישה 'אדם זר בתוך קבוצה', כזו שלא מקבלים אותה כשווה בין שווים, הסיבה: חלק גדול משיח התלמידים לא הובן על ידי דיאן, כיוון שעיניה היו מכוסות. דיאן דירגה את תחושת המעורבות וההתערות בסביבה בדירוג 4 מתוך 10. מנהיגת הקבוצה הזאר טענה מנגד שהיה שיתוף פעולה מלא בין התלמידים ל'שחקני התחושה' והם היו רגישים לאחר. הפער בין תחושותיה של הנערה עם מוגבלות למנהיגת הקבוצה היה מאוד גדול. זהו מסר בולט שהתלמידים לקחו איתם- לא משנה כמה נפעל למען האחר עדיין יהיו פערים בתחושות וחוויית אדם עם מוגבלות לשאר חברי הקבוצה
התלמידים יצאו עם מספר תובנות: עלינו כחברה להיות יותר רגישים לסביבה ולצרכי האנשים שסביבנו, כחברה מוטל עלינו להיות יותר שיתופיים וחברתיים, עלינו כחברה להיות יותר מכילים
עלינו כחברה להתנדב יותר!
